012 סמייל טלקום בע"מ נ' גורביץ

פסק דין

לפני תביעה שהוגשה כתביעה לסכום קצוב במסגרת תיק הוצאה לפועל 02-46679-11-6.

התובעת טוענת בתביעתה כי התובע קיבל ממנה שירותי גלישה באינטרנט אך לא שילם בעדם כאשר חובו מסתכם לסך של 1100.40 ₪ נכון ליום 25.1.2011.

הנתבע הגיש התנגדות ובה טען שאין לו כל יריבות עם התובעת. עוד טען כי, מעולם לא ביצע כל התקשרות חוזית לרכישת או קבלת שירותי אינטרנט כלשהם מאת התובעת. עוד הוסיף הנתבע כי בשנת 2009 היה מנוי בחברת הכבלים "הוט" כאשר ממנה רכש את שירותי האינטרנט הטלפון והכבלים עד שלבסוף סיים את ההתקשרות מול חברת הוט בהבנה ובהסכמה.

היום שמעתי את עדויות הצדדים. מטעם התובעת העידה גב' הדר רחמים אחראית תיק עורך דין מטעם התובעת ומטעם הנתבע העיד הוא בעצמו. בתום שמיעת הראיות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

לתצהיר התובעת צורף רישומי שיחות אשר נטען כי נוהלו אל מול הנתבע. עוד נטען כי הנתבע הזמין את שירותי האינטרנט בשיחה טלפונית שהוא ייזם אל מול נציגת התובעת ביום 23.6.2009. אותה נציגה שערה את השיחה עם הנתבע לא הובאה לעדות והנטען בתצהיר התובעת נסמך על אותם רישומים.

למען הסר ספק הוברר כי המצהירה מטעם התובעת החלה את עבודתה רק לפני כארבע חודשים ועדותה הינה מפי השמועה.

יחד עם זאת, תצהיריה של התובעת הוגש ללא התנגדות לעדויות מפי השמועה. לא הייתה אף התנגדות למצורפי התצהיר ועל כן הוא התקבל על נספחיו ללא שום הסתייגות. יתרה מכך, התרשומות שנערכו על ידי התובעת אודות השיחות אל מול הלקוחות יכולות להתאים לאכסניה של "רשומה מוסדית" בהתאם להוראות סעיף 35 לפקודת הראיות. רישום זה נערך במהלך העסקים הרגיל של התובעת. הגדרת "מוסד" היא רחבת היקף והיא יכולה לכלול כל מוסד ממשלתי או כל גוף מגופי המדינה לרבות עסקים פרטיים.

מאותו תדפיס ניתן ללמוד כי הנתבע הוא שיזם את השיחה עם התובעת. באותו תדפיס המתעד הצטרפות התובע נאמר כי הצטרפות הנתבע היא במסגרת "חבר מביא חבר". והנה כשנשאל הנתבע אם מר אלכס פרדלס הוא חבר שלו השיב בשלילה (עמ' 11 ש' 20 - 21). אולם הוא מאשר כי הוא מוכר לו במסגרת עבודתו והוא קישר בין חברת הוט לבין הנתבע.

כשכנשאל ועומת הנתבע עם הרישום מיום 23.6.2009 אצל התובעת לפיו התקיימה שיחה בינו לבין נציגת התובעת השיב בתחילה: "לא יודע אם התקיימה או לא התקיימה" (עמ' 10 ש' 5 – 6). לאחר מכן התעשת הנתבע והמשיך ש- "השיחה לא התקיימה" (שם). תשובותיו המתחכמות והמתפתלות של הנתבע אינן מאפשרים לי לתת אימון בדבריו לפיהם השיחה לא התקיימה. עוד בהמשך התשובה הנתבע אינו שולל את האפשרות ששירות האינטרנט שקיבל היה מהתובעת באמצעות חברת הוט היינו כי הוט הזמינה את שירות הגלישה מהתובעת. וכלשונו (עמ' 10 ש' 6 – 8):

"התאריך בערך מקביל להתקשרות עם חברת הוט. מה קרה בין חברת הוט ואם דיברו עם אלה ונתנו לי את השירותים של 012 אז אני אומר שההתקשרות היחידה שלי הייתה עם חברת הוט."

לאחר שעיינתי בראיות אני דוחה את טענת הנתבע כי קיבל שירות אינטרנט באמצעות חברת הוט. אין שחר לטענה זו והיא מנוגדת לראיות שהוצגו לפני. התובעת הניחה לפני את חוזה ההתקשרות שנערך בין התובע לבין חברת הוט. הסכם זה נערך ביום 12.5.2009 כעולה מת/3. על פי ההסכם הנתבע רכש שירות כבלים בלבד כעולה מפרטי המבצע בת/3. בסעיף 5 להסכם אשר מוכתר בכותרת "אינטרנט" הושארו הפרטים ריקים. אילו באותו מועד התחבר הנתבע לשירותי אינטרנט באמצעות הוט הייתי מצפה כי סעיף 5 ימולא בפרטים המתאימים כגון זהות ספק האינטרנט. על פי אותו הסכם מועד החיבור נועד ליום 12.5.2009 בין השעות 15:00 – 17:00.

כמו כן, הונחה לפני פקודת עבודה ידנית של חברת הוט לפיה ביום 23.6.2009 חובר ביתו של הנתבע לתשתית האינטרנט וסופק לו מודם אינטרנט. מפקודה זו לא עולה כי ספק האינטרנט היא התובעת. חיבור זה מתיישב עם הרשומה של התובעת לפיה התובע יצר קשר באותו יום וביקש לקבל שירותי אינטרנט באופן עצמאי ולא קשר לחברת הוט.

הנתבע נשאל בחקירתו הנגדית כדלקמן (עמ' 10 ש' 20 - 23):

"ש.אני מפנה לפקודת עבודה אשר מפרטת מה בעצם קיבלת מחברת הוט. תאשר שכתוב התקנת תשתית אינטרנט?

ת.מאשר."

קרי הנתבע מאשר כי קיבל מחברת הוט תשתית אינטרנט. אין בהסכמים מול הוט כל התייחסות לקבלת שירותי גלישה.

לכן, על פי המערך החוזי שהוצג אל מול חברת "הוט" לא עולה כי התובע התקשר מולם על מנת שאלו יספקו שירותי גלישה אלא ההתקשרות היחידה הייתה לספק תשתית אינטרנט. משהתובע מודה כי קיבל שירותי אינטרנט בתקופה הרלוונטית הרי אני רואה בכך הודאה כי התקשר אל מול התובעת. כפועל יוצא מכך אני דוחה את טענתו כי ההתקשרות אל מול חברת הוט כללה גלישה באינטרנט וההתחשבנות צריכה להיות בין התובעת לחברת הוט. טענה זו לא עולה בקנה אחד עם החוזה שחתם אל מול חברת הוט ואין כל קשר בין שני השירותים השונים למעט העובדה כי התובעת השתמשה בתשתית של חברת הוט לצורך מתן השירות.

הנתבע אף הלין על כך בסוף שמיעת העדויות כי התובעת לא גילתה את החוזה שנערך בינו לבין חברת הוט. אדגיש כי בעת הגשת החוזה לא נשמעה התנגדות מהנתבע אלא רק בתוך שמיעת העדויות נזכר הנתבע לטעון זאת. אדגיש כי עוד כי החוזה הינו מסמך שבשליטתו שמן הראוי היה כי הוא יגלה אותו ויביאו לבית המשפט. במקום זאת הנתבע הסתיר את ההסכם ולא מצא לנכון להביאו כאשר אותו הסכם הינו לרעתו בשים לב לכך שהוא מפריך את טענתו לפיה קיבל שירותי גלישה מחברת הוט.

הוכח עוד כי, התובעת חייבה במשך כחצי שנה עד לסוף שנת 2009, את כרטיס האשראי של הנתבע בגין הגלישה באינטרנט כאשר התובע לא התנגד ולא מחה על כך. עניין זה מחזק משמעותית את טענת התובעת כי הנתבע התקשר מולה ישירות. בפי הנתבע אין כל הסבר משכנע כיצד פרטי כרטיס האשראי שלו הגיעו לידי התובעת. ההסבר הנוסף, להסבר שהנתבע מסר מידע זה, הוא בכך שההתקשרות מול התובעת הייתה כחבילה אחת מול חברת הוט כולל מתן שירותי גלישה ואז פרטי כרטיס האשראי הועברו מחברת הוט לתובעת. אולם משדחיתי טענה זו כלא נכונה כאשר קבעתי שאין קשר בין שתי העסקאות אני קובע כי מקור פרטי כרטיס האשראי שהגיעו לידי התובעת הוא התובע עצמו.